החלטה בתיק בש"א 154856/04

1.         הובאה לפני  התנגדות לביצוע שני שטרי חוב , האחד על-סך 25,000 ש"ח

מועד פרעונו 28/12/01 והשני על-סך 20,000 ש"ח מועד פרעונו 28/12/02.  בקשת  הביצוע הוגשה על-סך 30,000 ש"ח תוך הפחתת 15,000 ש"ח מסכומי

שטרי החוב.

2.         המבקשת 1 נדרשה לפרוע את שטרי החוב בתור עושה השטרות והמבקשת 2

            בתור ערבה.

3.         שטרי החוב ניתנו על-ידי המבקשת 1 למשיב להבטחת קיום התחייבויותיה

            על-פי הסכם שכירות דירה שנמצאת ברחוב אלתרמן 18 ראשון-לציון.

4.         הסכם השכירות נחתם ביום 28/12/01 ועל-פיו תקופת השכירות היתה לשנה אחת בלבד, שהחלה ביום 1/1/02 והסתיימה ביום 31/12/02.

5.         לטענת המבקשות, הן  לא חייבות לשלם למשיב את הסכום הנתבע מהן על-ידי המשיב.

6.         טענתה של המבקשת 1 מתבססת על כך שהסכם השכירות אינו כולל אופציה לשנת שכירות נוספת וכי בתום תקופת השכירות הסכימו הצדדים על הארכת תקופת השכירות מדי חודש בחודשו עד אשר תמצא דירה חלופית, תוך מתן הודעה מראש של 30 ימים בדבר כוונתה לעזוב את הדירה.

בהתאם לאמור לעיל הודיעה המבקשת 1 למשיב, ביום 1/9/03, שמצאה דירה אחרת, שילמה לו את דמי השכירות עבור חודש 9/03' וביום 23/9/03 עזבה את הדירה השכורה.

לנוכח האמור לעיל, הופתעה המבקשת מטענת המשיב שהסכם השכירות הוארך עד ליום 31/12/03.

המבקשת נחקרה על דבריה  שצויינו לעיל  ואף  הוצג  לה  הסכם  שכירות

(מש/1) הכולל תיקוני תאריכים ועל-פיו הוארכה תקופת השכירות לשנה נוספת, דהיינו - עד ליום 31/12/03. אולם המבקשת העידה, ובשלב זה עדותה לא נסתרה, שהיא לא חתמה על-יד התיקונים שנעשו בחוזה (מש/1).

משלא נסתרה עדותה של המבקשת, יש מקום להביא את טענת המבקשת לבירור מעמיק יותר במסגרת דיון בפני שופט שישמע את ראיות הצדדים ויכריע במחלוקת העובדתית. די בשלב זה בהעלאת הטענה  הלכאורית שלא נסתרה כדי ליתן למבקשת רשות להגן בעניין זה.

7.         המבקשת 1 טוענת עוד שהיא שילמה את דמי השכירות עד לתקופה בה החזיקה בנכס , כפי שהוסכם לדבריה עם המשיב. כמו-כן, הנכס הושכר  לצד ג' החל מיום 5/11/03 בדמי שכירות גבוהים מאלה שלהם התחייבה המבקשת 1 והיא שילמה את ההוצאות עבור ארנונה, מים וועד הבית עבור התקופה שעד 30/9/03 ועבור החשמל עד 30/10/03.

8.         גם בעניין זה נחקרה המבקשת 1 ועדותה לא הופרכה. המבקשת אמנם לא סיידה את הדירה בעת שעזבה את הדירה אולם עשתה כן סמוך לעזיבתה. התיקונים הנדרשים על-פי מה שהמבקשת נשאלה בחקירתה הנגדית לא נראים לי ממשיים ובוודאי לא כאלה שיצדיקו חיובה בסכום הנתבע ממנה בבקשת הביצוע ויש לברר גם עניין זה בדיון נפרד.

9.         המבקשת 1 העידה שטיפלה בעצמה בשינוי פרטי המחזיק בנכס וזאת במסגרת הטיפול בגמר החשבון בעיריה עבור התקופה בה החזיקה בנכס. טענת המשיב, שמאן-דהוא התחזה בשמו לפני פקיד העיריה, לא נטענה בתצהיר ולא הובאה כל ראיה בעניין זה. לעומת זאת, העברת הרישום נעשתה על-ידי המבקשת 1, לכאורה, באופן הרגיל והמקובל לאחר שהציגה לפני פקיד העיריה את חוזה השכירות החדש שלה.

10.       יצויין כי המשיב צירף שלא כדין לסיכומיו עדויות ואישורים מבלי שביקש להגישם ומבלי שניתן לו היתר לעשות כן והדבר פסול בעיני. משום כך המשיב אינו רשאי בשלב הסיכומים לטעון שמאן-דהוא התחזה בשמו בפני פקיד העיריה וכי נודע לו על עזיבת המבקשת 1 את הדירה מוועד הבית  וכן לטעון לנזק האמור בהערכת השמאי שלא הוגשה לבית המשפט כראיה ולטעון לסכומים בגין הפסד ימי עבודתו ולצרף אישור יועץ המס שלו וכן לטעון לסכום שכ"ט עו"ד וצירוף קבלה על התקנת מזגן בדירה.  כל אלה לא היה המשיב רשאי לטעון בסיכומיו ודינם  להמחק מהם.